ערב יום העצמאות ה-67 למדינת ישראל מסמן גם תקווה חדשה ל-800,000 תושבי הנגב המתגוררים בכ-60% משטחה של מדינת ישראל, בצורות יישוב מגוונות ובפסיפס מרהיב של קהילות, תרבויות וערכים. במגוון אנושי זה נמצא הפוטנציאל הגדול של הנגב, אך מימושו האמיתי טמון ביכולת של האזור לתרגם את השונות הגדולה לכדי קול אחיד וברור ולקדמו במוקדי ההשפעה הלאומיים ובמסדרונות הכנסת.
בעשור האחרון הנגב עובר שינויים מרחיקי לכת. בזכות 
המנהיגות המקומית המתחדשת ובזכות השקעתם של המוסדות והגופים השונים הפועלים במרחב הדרום, שינה אזור זה את פניו ללא היכר. מעבר בסיסי צה"ל לדרום, פארקי ההייטק הנפתחים, האטה של מגמת ההגירה השלילית באזור לצד מגמה הולכת וגדלה של צעירים הבוחרים לבנות את ביתם באזור. התפתחותם של אזורי תעשייה ומסחר חדשים, אוניברסיטאות ומכללות, יוזמות ועסקים מקומיים ושיתופי פעולה כלל מגזריים כמו גם, צמיחתה של חברה אזרחית פעילה ומשפיעה, כל אלו תרמו תרומה רבה לתחושת גאווה מקומית ולהכרה הולכת וגדלה על כך שהנגב, על יישוביו השונים ועל סיפורו הייחודי, עומד בזכות עצמו ולא בחסד וכן ההכרה כי עתידו של האזור תלוי בראש ובראשונה בציבור תושביו ובמנהיגיו המקומיים.
אולם לצד ההזדמנויות הגדולות אשר מזמן העתיד, קיימים גם אתגרים עצומים. לצד הביקוש למגורים שילך ויגדל בשנים הקרובות, כן יגבר משמעותית הצורך במתן שירותים ובנגישות הולמת לתשתיות אזרחיות התואמות את צרכי האזור ותושביו. כיום, הולך ומתבהר לכל כי החסם הגדול ביותר להמש
ך הצמיחה ולמימוש ההבטחה הגדולה של האזור, נמצא בפערים הגדולים בין המענים הניתנים לבין הצרכים הגדלים של האוכלוסיה. ביניהם, הרחבת ההיצע התעסוקתי, הרחבת תשתיות התחבורה הציבורית, הרחבתם של שירותי הבריאות באזור, פיתוח היצע דיור התואם את הצרכים הקיימים והעתידיים, הסדרת ההתיישבות הבדואית הלא מוכרת, צמצום הפערים בחינוך ופיתוח הייזמות והתיירות האזורית. נושאים אלו ורבים אחרים נמצאים באופן שגרתי על שולחנם של ראשי הרשויות באזור אשר מצליחים במאמצים רבים למצוא פתרונות יצירתיים לסוגיות אלו. יחד עם זאת, רבים מן הפתרונות לאתגרים הללו דורשים סדר יום אזורי משותף ומוסכם שניתן יהיה לקדמו יחד אל מול מוקדי ההשפעה השונים ובעיקר מול הממשל ומנגנוניו השונים. לראייה, ההישגים העצומים אליהם הגיעו תושבי יש"ע במעט יותר משני העשורים שחלפו מאז החלה לפעול מועצת יש"ע.
להגדיל את עוגת המשאבים של האזור- ביחד!
הרעיון להקמתה של המועצה התפתח בחוגים שונים הפועלים בדרום אשר חברו יחדיו ביוזמתו של מיכאל ביטון- ראש מועצת ירוחם. יותר מ-60 מייסדי מועצת הנגב וביניהם ראשי רשויות עירוניים, כפריים, יהודים ובדואים מרחבי הדרום, כמו גם נציגי מוסדות עוגן ואקדמיה ונציגים בולטים בחזית החברה האזרחית בדרום, לקחו על עצמם לפעול יחד לשם השגת תכלית משותפת, תוך שמירה על עקרונות מוסכמים. עניינה המרכזי של מועצת הנגב הוא הרחבת עוגת המשאבים האזוריים וקידום שינוי מדיניות התואם את הצרכים המיידים והעתידיים של האזור על ידי שימוש בכלים אזרחיים שונים.
מועצת הנגב לקחה על עצמה לפעול כהתארגנות פוליטית-אזרחית א-מפלגתית (חוצת מפלגות) אשר מתפקידיה המרכזיים, העצמתו של הכוח הציבורי של הנגב לשם שיפור איכות חייהם של תושבי האזור כולו וקידום עמדות מוסכמות במסדרונות הכנסת ואל מול מוקדי השפעה לאומיים. נושאים בהם לא תתגבש הסכמה, לא יקודמו עד לגיבוש הסכמה. משום כך בנוסף לתפקידיה השונים, לוקחת על עצמה המועצה להוות גם מרחב לדיון ציבורי בנושאים השנויים במחלוקת במטרה להרחיב את גבולות הקונצנזוס האזורי.
בחודשים הקרובים תחל פעילותן של ועדות המועצה השונות ואנו מזמינים את הציבור הרחב להצטרף לפעילויות השונות של המועצה ולתרום להצלחתה.
יוהן אטלן- מנכ"ל מועצת הנגב
ceo@NegevCouncil.org
רוצים להתחבר לפעילות המועצה? הרשמו וקבלו עדכונים על דרכי ההצטרפות לפעילות:
[yks-mailchimp-list id="5838c2ec98" submit_text="לקבלת עדכונים על פעילות המועצה"]