מיכאל ביטון / שנה להקמת מועצת הנגב

לפני שנה נפל דבר בנגב. דבר חיובי. הקמנו את מועצת הנגב.

במשך שנים רבות היו לא מעט נושאים בנגב ששיוועו לטיפול ולקידום ברמה הלאומית. אולם לא ניתן היה לקדם אותם לעבר פתרון הולם.

מדוע ?

כי הם היו נושאים שנפלו בין הכיסאות. מצד אחד הם לא היו בעיה בלעדית של רשות מקומית מסויימת ומצד שני הן לא היו בעיות שרשות דרומית אחת – גדולה ככל שתהיה  — יכולה לשאת על כתפיה לבדה. הבעיות הללו נותרו מיותמות במשך שנים.

קחו למשל את הפערים בתשתיות הבריאות בין המרכז לבין הדרום. סוגיה קשה שמציקה לכל תושב בנגב, לכל רשות מקומית בנגב. אבל מי הוא ראש הרשות אשר יכול ל"שאת" נושא כזה לבדו ? מה גם שמנהיגי כל הרשויות המקומיות בנגב, גדולות  כקטנות, טרודים עד מאוד בעניינים הבוערים של הישוב שבראשו הם עומדים.

כאן נכנסת לתמונה מועצת הנגב שהקמנו במאמץ לא מבוטל לפני כשנה. לשמחתי הצלחנו לרתום למועצת הנגב כמעט ללא קושי את הרוב המכריע של ראשי הרשויות וכן גם את מנהלי מוסדות העוגן של הדרום (בית חולים, מכללות, גופים אזרחיים, עמותות חברתיות שונות ועוד).

ואכן מועצת הנגב העניקה לראשי הרשויות ולתושבים בנגב הזדמנות נפלאה לשתף פעולה ביצירת כוח לחץ ממוקד וחיובי לטובת נושאים שמעסיקים את כלל הנגב.

קחו למשל את הפערים בתשתיות התחבורה ואת המאבק להקמת שדה תעופה בינלאומי שני בנבטים, במקום בצפון, שאני כמובן תומך בו מאוד. כל הנגב כולו מאוחד ברצונו לראות את שדה התעופה נבטים ממלא את ייעודו המקורי ומשמש כשדה תעופה דו שימושי. גם צבאי וגם אזרחי.

מצד שני מרבית תושבי הצפון וראשי ישוביו מאוחדים בהתנגדותם לתכנית משרד הביטחון להקים שדה תעופה בינלאומי גדול במרחב רמת דוד. והנה לנו נושא לשיתוף פעולה דרומי צפוני, לטובת אינטרס שכולנו מאמינים שהוא אינטרס לאומי.

אל ייקל הדבר בעיניכם. יש לא מעט נושאים שהנגב חלוק לגבי דרכי הטיפול בהם. ראש רשות אחד סבור כך בעוד שרעהו סבור אחרת. לעתים המחלוקות קוטביות. אבל קיבלנו על עצמנו לנהוג במתינות ותוך חיפוש המכנה המשותף הרחב ביותר לטובת הנגב.

היכן שאין הסכמות – לחפש ולנסות להשיג את המכנה המשותף הרחב ביותר. ובאשר יש הסכמות  — לאחד שורות, לקפוץ אגרוף חזק אחד ולנסות להשפיע בכל כוחנו הדמוקרטי המשולב על החלטות הממשלה. לדרוש ואף לתבוע מחיר ממי שפועל נגד האינטרס המובהק של הנגב ותושביו.

הנה כי כן ברוח ההסכמות הללו נטלנו על עצמנו השנה להציף שתי סוגיות שמצויות בטבורו של הקונסנזוס הציבורי בנגב : הצורך לצמצם פערים בבריאות תושבי הנגב לעומת תושבי המרכז וכנ"ל – צימצום פערים בתשתיות התחבורה אחרי עשורים של הזנחה פושעת מסיבות שונות.

הצלחנו בשנה החולפת לעורר את הסוגיות הללו ולאלץ את גורמי השלטון להתייחס אליהם ברצינות. עוד רבה הדרך ורבות המשימות שממתינות לנו.

אך יש למה לצפות. בל נשכח שהמועצה איננה כפופה לאיש ואיננה מחוייבת לאג'נדה פוליטית מסויימת. המצע שלה הוא טובת תושבי הנגב ויש לי את כל הסיבות להאמין שנכונו למועצת הנגב עוד שנים של עשייה ברוכה ופעילות שתניב פירות טובים למען הנגב כולו.

הכותב הוא ראש מועצת ירוחם ויו"ר מועצת הנגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *