מועצת הנגב

בנגב חיים פחות – שירותי בריאות הולמים הם זכות בסיסית של כל אדם! 

מצב הבריאות בדרום נמצא בפער גדול מהמצב הרצוי וביחס למרכז. הגידול הצפוי במספר התושבים בעקבות מעבר בסיסי צה"ל דרומה ובעקבות פיתוח תחום הסייבר, צפוי להגדיל פערים אלו ולהביא להתדרדרות נוספת של שרותי הבריאות הניתנים לכמליון מתושבי הנגב בשנים הבאות. לפי מסקנות הועדה שהוקמה על ידי משרד הבריאות, עד שנת 2025 כמות מיטות בית החולים תצטרך להכפיל את עצמה בכדי לתת מענה הולם לתושבי האזור הגדול ביותר בישראל. המרחקים הגדולים בין היישובים השונים בנגב, מהווים אתגר נוסף בסוגיית הבריאות.

באיזה שלב נמצא הקמפיין?

• ב14.03.2016 התפרסמה בYnet כתבה העוסקת בדירוג חדרי המיון בישראל.
  ביה"ח סורוקה בו קיים חדר המיון היחידי הרלוונטי לתושבי הנגב, נמצא בתחתית הרשימה עם 47.4% בשביעות הרצון ממנו. – לכתבה המלאה
• ח"כ קורן נענתה בשלילה לבקשתה לדיון מיוחד בנושא הפערים ברפואה הציבורית בנגב.
• ב- 29.1.2016 התקיימה פגישה עם סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ נורית קורן, שהתגייסה לעזור בתחום מחסור המיטות בנגב, והגישה בקשה לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בבקשתה הסבירה ח"כ קורן את הדרישה לדיון מהיר והסבירה כי לפני כשנה וחצי הכריזה הממשלה על התוכנית הלאומית לפיתוח הנגב לאור יישום המהלך להעתקת מחנות צה"ל לנגב, וכן להפעיל תכנית רב-שנתית לפיתוח הדרום, החלטה מספר 2025 של הממשלה מיום  23.9.2014.בנושא הרפואי נראה שהחלטות אלו לא חלחלו ונשארו רובן כהחלטות בלבד.ועדת אפק שדנה בהרחבת שירותי הרפואה בדרום, ופרסמה את המלצותיה בשנת 2014, קבעה כי על המדינה להקצות לבית החולים "סורוקה" בבאר-שבע 280 מיטות חדשות. החלטת הממשלה כבר צמצמה את מספר המיטות ל-118. בפועל, מיטות אין.סעיף (48) בהחלטת הממשלה אומר כי הממשלה רושמת לפניה את הודעת שרת הבריאות ושר האוצר על אישור 98 מיטות כלליות לבית החולים סורוקה בשנים 2014-2016  בנוסף, רושמת הממשלה את הודעת השרים על אישור של 20 מיטות שיקום לבית החולים סורוקה  כל זאת לשם חיזוק בית החולים וכמענה לגידול האוכלוסייה ולצרכים הרפואיים של תושבי העיר באר שבע וסביבתה.משרד הבריאות טוען שהעביר את התקציב לבית החולים, בית החולים מצדו טוען שהכסף לא עבר, ומי שנפגע בסופו של דבר הם אזרחי הדרום. אין אנו צריכים לחכות לאירוע ביטחוני גדול נוסף בדרום ואז לשאול את השאלות ולהקים ועדות חקירה בנושא. ועדת העבודה, רווחה ובריאות צריכה לקיים דיון מהיר בנושא על מנת לקבל תשובות מפורטות כיצד משרד הבריאות ובית החולים "סורוקה" פועלים קודם כל לטובת האזרחים.

• בעקבות הפגישה עם שר הבריאות חשפה המועצה את ״מחדל המיטות״ שסוקר בהרחבה ב – ynet – לכתבה המלאה

• פורסם טור הדעה של מנכ״ל מועצת הנגב, יוהן אטלן, העוסק באי מוכנותה של מערכת הבריאות במעבר צה״ל לנגב – לכתבה המלאה

• ירון ששון מרדיו דרום בפרסום ראשון – בבית החולים סורוקה טוענים שלא הגיעה אף הקצאה של מיטות אישפוז שהיתה בדרכה לבית החולים, כפי שהוחלט בהחלטת ממשלה.

• ב-16.11 התקיימה פגישה עם שר הבריאות ונציגים בכירים במשרד הבריאות. מטרת הפגישה היתה לבחון את יישומן של החלטות ממשלה בנושא קידום הבריאות בדרום.

• הסתיים סבב פגישות עם מנהל בית החולים סורוקה

• הסתיים סבב פגישות עם נציגי משרד הבריאות

• בהובלת פורום בריאות דרום ורופאים לזכויות אדם ובשיתוף המרכז להעצמת האזרח, גיבשה המועצה נייר עמדה שהתקבל בהסכמה גורפת של ראשי רשויות ומנהיגות האזור.

העובדות

פערי הבריאות בין המרכז לדרום ממשיכים להעמיק:

הפער בתוחלת החיים בין הדרום למרכז מגיע לחמש שנים מהממוצע הארצי.

הפער בשיעור מיטות האשפוז בין הדרום למרכז מגיע לפי שניים וברפואה דחופה אף יותר מכך.

הפערים בזמינות שירותי הבריאות ובכוח אדם רפואי בין המרכז לפריפריה מעמיקים, למשל בתחום רפואת המומחים.

קיימים פערים ניכרים במספר המיטות לשיקום בין המרכז לפריפריה. אדם שמשתחרר מאשפוז מתקשה לקבל שירותי שיקום ראויים בבית או בקהילה

יחידות להת' הילד עומדות בפני קריסה בשל פער משמעותי בין עלויות השרות להחזרים מקופ"ח

מצב הבריאות של האוכלוסייה הבדואית בנגב,בין הגרועים במדינת ישראל

מה הפתרון?

הקמת בית חולים והוספת מיטות אשפוז בדרום: בהתאם להמלצת ועדת אפק של משרד הבריאות ולהחלטות ממשלה מועצת הנגב פועלת לקידום

חיזוק סורוקה:  הקמת בית חולים לוקחת בין 10-15 שנה. עד אז חייבים לתת מענה לצרכים של האזור ולחזק באופן משמעותי את ביה"ח היחיד בנפת באר שבע המשרת כ-750,000 תושבים. בהתאם למסקנות ועדת אפק יש להרחיב את סורוקה ל-280 מיטות נוספות. לשם כך יש לקדם בניית תשתיות נוספות ולהוסיף תקנים.

מוקדי משיכה לאנשי מקצוע רפואיים– יש לבחון הקמת מכון למחקר רפואי בדרום שימשוך אליו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה לנגב.

קידום החלטת ממשלה הקובעת יעדים כמותיים בלוח זמנים לצמצום פערי בריאות בין המרכז לנגב

קביעת מבחני ביצוע לתקצוב קופות החולים בנגב (קפיטציה). תושבי הנגב אינם מקבלים מספיק שירותים על ידי קופות החולים באזור, למרות שמשרד הבריאות מתקצב את תושבי הדרום בסכו גדול יותר מתושבי אזור המרכז. הסיבה המרכזית לכך נעוצה במחסור בפיקוח ובבקרה על הכסף ציבורי שמועבר לנותני השירותים עבור תושבי הדרום. הניסיון מלמד שהוא משמש לסגירת גירעונות או זורם בחזרה למרכז העשיר.חייב לכלול מבחן ביצוע וסנקציה. הפתרון הוא שינוי מודל התקצוב כך שיכלול מבחן ביצוע וסנקציה.

סטנדרטים לאספקת שירותי בריאות שוויוניים– יש ליישם המלצת וועדת גרמן על הקמת צוות שיציע בתוך 021 יום סטנדרטים לאספקת שירותי בריאות שוויונית..

הקמת מוקדי רפואה דחופה אזוריים ומימון מלא של ההיסעים והטיפולים.

שרותי שיקום בנגב- יש לקדם תכניות הכוללות סטנדרטים לפרישת שירותי שיקום בקהילה ומיטות שיקום, כולל הקמת מרכזים רב-מקצועיים.

ייצוג לתושבי הנגב-יהודים ובדואים במוקדי קבלת החלטות בבריאות: כיום יש חוסר ואף היעדר ייצוג של הנגב במוקדי קבלת החלטות במשרד הבריאות ברמת המטה. הדבר מנוגד לדרישות חוק שירות המדינה והוראות הפסיקה, שאף קבעה חובה להעדפה מתקנת.

הקמה ותקצוב יחידות בריאות הציבור ברשויות המקומיות בדרום– יש לפתח מודל חדש שעל פיו יוקמו יחידות בריאות הציבור, שתעסוקנה בפיקוח על הבריאות, בקשר עם מוסדות בריאות, באיסוף מידע ובחינוך.

הקצאת משאבים ייחודית לצמצום פערי הבריאות בקרב האוכלוסייה הבדואית ופיתוח מענים מותאמי תרבות.

קידום תוכניות להכשרה מקצועית והשארת כוח אדם מקצועי בנגב בכלל ובאוכלוסייה הבדואית בפרט

הסדרת מימון היחידות להתפתחות הילד והקמת יחידות ביישובים בהם אין כיום בעיקר ביישובים בדואיים

אחלה, אז מה השלב הבא?

העלאת מודעות וגיוס התקשורת והציבור לקידום נושא זה.